​

​

​

​

​

The Passover seder (the word “seder” means order) follows 15 steps (ma’alot) equal to the 15 Psalms designated as Shirei HaMa’alot (Songs of Ascent) and the 15 steps which one ascended to enter the Temple in Jerusalem. Let us sing the 15 steps together:

Kadesh קַדֵּשׁ.

Urchatz וּרְחַץ.

Karpas כַּרְפַּס.

Yachatz יַחַץ.

Maggid מַגִּיד.

Rochtza רָחְצָה.

Motzi Matzah מוֹצִיא מַצָּה.

Maror מָרוֹר.

Korech כּוֹרֵךְ.

Shulchan Orech שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ.

Tzafun צָפוּן.

Barech בָּרֵךְ.

Hallel הַלֵּל.

Nirtzah נִרְצָה.

​

​

Kiddush

 

 

​

​

On Shabbat add this paragraph:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר

יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

Vay’hi erev vay’hi voker yom hashishi, vay’chulu hashamayim v’ha-aretz v’chol tzva-am. Vay’chal Elohim bayom hash’viyi, melachto asher asah, vayishbot bayom hash’viyi, mikol m’lachto asher asah. Vay’varech Elohim et yom hash’viyi, vay’kadesh oto, ki vo shavat mikol m’lachto asher bara Elohim la’asot.

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

Savri maranan v’rabanan v’rabotai: Baruch ata Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri hagafen.

 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל-עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל-לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּתֶּן-לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת-יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת-יוֹם) חַג הַמַּצוֹת הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ, (בְּאַהֲבָה,) מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל-הָעַמִים. ( וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶֽׁךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְמַנִּים:

Baruch ata Adonay, Eloheinu melech ha-olam, asher bachar banu mikol am, v’romemanu mikol lashon, v’kid’shanu b’mitzvotav, va-titen lanu Adonay Eloheinu b’ahava (Shabbatot limnucha u-) moadim l’simcha, chagim uz’manim l’sason et yom (haShabbat hazeh v’et yom) chag hamatzot hazeh, z’man cheiruteinu, (b’ahava) mikra kodesh, zecher litziyat Mitzraim. Ki vanu vacharta v’otanu kidashta mikol ha-amim. (V’shabbat) umoadei kodsh’cha (b’ahavah uv’ratzon) b’simchah uv’sason hinchaltanu. Baruch ata Adonay, M’kadesh (haShabbat v’) yisrael v’haz’manin.

 

On Saturday night the following two blessings are added:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

Baruch ata Adonay, Eloheinu melech ha-olam, borei m’orei ha-esh.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻּשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:

Baruch ata Adonay, Eloheinu melech ha-olam, hamavdil bein kodesh l’chol bein or l’choshech, bein Yisrael la-amim, bein yom hash’viyi l’sheshet y’mei ha-maaseh, bein kedushat Shabbat likedushat yom tov hivdalta. V’et yom hash’viyi misheshet y’mei ha-maaseh kidashta. Hivdalta v’kidashta et amcha Yisrael bik’dushatecha. Baruch ata Adonay, hamavdil bein kodesh l’kodesh.

:

We conclude the Kiddush with Shehecheyanu and then drink the wine, as we recline to the left.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

Baruch ata Adonay Eloheinu melech ha-olam, she-hecheyanu v’kiy’manu v’higiyanu lazman hazeh.

​

​

The Four Questions

​

​

 

​

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
Mah nishtanah halailah hazeh mikol haleilot?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:
Sheb’chol haleilot anu ochlin chametz umatzah. Halailah hazeh kulo matzah.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מָרוֹר:
Sheb’chol haleilot anu ochlin sh’ar yerakot. Halailah hazeh maror.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּֽעַם אֶחָת. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים:
Sheb’chol haleilot ein anu matbilin afilu pa’am echat. Halailah hazeh sh’tei f’’amim.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין:
Sheb’chol haleilot anu ochlin bein yoshvin uvein mesubin. Halailah hazeh kulanu mesubin.
 
How different is this night from all other nights!
On all other nights we eat leavened or unleavened bread, but on this night we eat only matzah.
On all other nights we eat many different vegetables, but on this night we must eat bitter herbs.
On all other nights we never dip our foods, but on this night we dip twice.
On all other nights we eat either sitting or reclining, but on this night we all recline.

​

​

The matzah is uncovered as we answer the questions.

 

 

​

​

A. First we join in song:
עֲבָדִים הָיִינוּ עַתָּה בְּנֵי חוֹרין.
Avadim hayinu. Ata b’nei chorin.
 
B. Raise your cups as we join in song:
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם. בָּרוּךְ הוּא.
בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ הוּא
Baruch haMakom baruch hu. Baruch shenatan Torah l’amo Yisrael. Baruch hu.
 
[Blessed is God who is everywhere, Blessed is He, Blessed the One who gave the Torah to his people Israel. Blessed is He.]
 
 
C. Let us raise our cups and join in song:
 
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ. שֶׁלֹא אֶחָד בִּלְבָד, עָמַד עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ. אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עוֹמְדִים עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵֽנוּ מִיָּדָם:
V’hi sheamdah lavoteinu v’lanu. Shelo echad bilvad amad aleinu l’chaloteinu. Ela sheb’chol dor vador, omdim aleinu l’chaloteinu. V’haKadosh Baruch Hu matzileinu miyadam.
 
[It is this promise that has sustained our ancestors and us, for not just one enemy has arisen to destroy us; rather in every generation there are those who seek our destruction, but the Holy Blessed One saves us from their hand.]

​

​

Dayenu - How many acts of kindness has God done for us? We join in singing Dayenu.

​

​

​

אִלּוּ הוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם,
וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ:
Ilu hotzianu miMitzraim v’lo asah vahem sh’fatim, Dayenu.
 
אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים,
וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵּנוּ:
Ilu asah vahem sh’fatim v’lo asah veiloheihem, Dayenu.
 
אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם,
וְלֹא הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּנוּ:
Ilu asah veiloheihem v’lo harag et b’choreihem, Dayenu.

אִלּוּ הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם,
וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת־מָמוֹנָם, דַּיֵּנוּ:
Ilu harag et b’choreihem, vlo natan lanu et mamonam, Dayenu.
 
אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת־מָמוֹנָם,
וְלֹא קָרַע לָֽנוּ אֶת־הַיָּם, דַּיֵּנוּ:
Ilu natan lanu et mamonam v’lo kara lanu et hayam, Dayeinu.
 
אִלּוּ קָרַע לָֽנוּ אֶת־הַיָּם,
וְלֹא הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶחָרָבָה דַּיֵּנוּ:
Ilu kara lanu et hayam v’lo he’eviranu b’tocho becharavah, Dayenu.
 
אִלּוּ הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶחָרָבָה,
וְלֹא שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּנוּ:
Ilu he’eviranu b’tocho becharavah, v’lo shika tzareinu b’tocho, Dayenu.
 
אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ,
וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּנוּ:
Ilu shika tzareinu b’tocha v’lo sipeik tzorcheinu bamidbar arba-im shanah, Dayenu.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה,
וְלֹא הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת־הַמָּן, דַּיֵּנוּ:
Ilu sipeik tzorcheinu bamidbar arba-im shanah, v’lo he’echilanu et ha-man, Dayenu.
 
אִלּוּ הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת־הַמָּן,
וְלֹא נָתַן לָֽנוּ אֶת־הַשַּׁבָּת, דַּיֵּנוּ:
Ilu he’echilanu et ha-man, v’lo natan lanu et haShabbat, Dayenu.
 
אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת־הַשַּׁבָּת,
וְלֹא קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵּנוּ:
Ilu natan lanu et haShabbat v’lo keirvanu lifnei Har Sinai, Dayenu.
 
אִלּוּ קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי,
וְלֹא נָתַן לָּֽנוּ אֶת־הַתּוֹרָה, דַּיֵּנוּ:
Ilu keirvanu lifnei Har Sinai, v’lo natan lanu et haTorah, Dayenu.
 
אִלּוּ נָתַן לָֽנוּ אֶת־הַתּוֹרָה,
וְלֹא הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ:
Ilu natan lanu et haTorah, v’lo hichnisanu l’Eretz Yisrael, Dayenu.
 
אִלּוּ הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וְלֹא בָֽנָה לָֽנוּ אֶת־בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּנוּ:
Ilu hichnisanu l’Eretz Yisrael v’lo vanah lanu et Bet HaBechirah, Dayenu.
 

How manifold and miraculous are the great deeds that our God has performed for us: He took us out of Egypt, carried out judgments against the Egyptians, vanquished their gods, killed their firstborn, gave us reparations, divided the sea for us, led us across on dry land, drowned our enemies in the sea, took care of us for forty years in the desert, fed us manna, gave us Shabbat, brought us to Mount Sinai, gave us the Torah, led us to the land of Israel, and built the Temple for us to atone for all our sins.

 

 

 

 A. Let us sing together:

בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת־עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָֽיִם.
B’chol dor vador chayav adam lir’ot et atzmo k’ilu hu yatza miMitzraim.
 
In every generation each person is obligated to relate to the Exodus as if it had been a personal journey, as it is said: “You will tell your child on that day, saying: ‘It is because of what the Lord did for me when I went forth from Egypt.’”
 
B. So, we sing a new song before God, Halleluyah.

וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה. הַלְלוּיָהּ:
V’nomar l’fanav shirah chadashah. Hal’luyah.

​

​

​

​

​

​

We put down our cups and uncover the matzah once more as we chant the opening two Psalms of Hallel before dinner. We will chant the rest afterwards.

הַלְלוּיָהּ.
הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ. הַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְיָ. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ.מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם יְיָ. עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ: מִי כַּיָי אֱלֹהֵֽינוּ. הַמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל. מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן: לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים. עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּֽיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. הַלְלוּיָהּ:
Hal’luyah. Hal’lu avdei Adonay. Hal’lu et shem Adonay. Y’hi shem Adonay m’vorach mei-ata v’ad olam. Mi-mizrach shemesh ad m’vo-o mehulal shem Adonay. Ram al kol goyim Adonay. Al ha-shamayim k’vodo. Mi kadonay Eloheinu, hamagbihi lashavet. Hamashpili lir’ot bashamayim uva-aretz. M’kimi mei-afar dal. Mei-ashpot yarim evyon. L’hoshivi im nedivim. Im nedivei amo. Moshivi akeret habayit eim habanim s’meicha. Hal’luyah.
 
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ. יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים. גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן:מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס. הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדו כְאֵילִים. גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ. מִלִּפְנֵי אֱלֽוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָֽיִם. חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם.
B’tzeit Yisrael miMitzraim beit Ya’akov mei-am loez. Hay’ta Yehudah l’kodsho, Yisrael mamsh’lotav. Hayam ra-ah vayanos, haYarden yisov l’achor. Heharim rakdu k’eilim, gevaot kivnei tzon. Mah l’cha hayam ki tanus. HaYarden tisov l’achor. Heharim tirk’du k’eilim, gevaot kivnei tzon. Mi-lifnei adon chuli aretz. Mi-lifnei Eloah Ya’akov. Ha-hofchi hatzur agam mayim. Chalamish l’maino mayim.

 

​

​

​

​

​

​

We raise our cups once more for the final blessing of Maggid, praising God for redeeming us and our ancestors from Egypt and bringing us to this night of Passover. This blessing is followed immediately by the blessing for the second cup of wine.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָֽנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְהִגִּיעָֽנוּ לַלַּֽיְלָה הַזֶּה, לֶאֱכָל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַגִּיעֵֽנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים, הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם. שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ, וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים (במוצאי שבת אומרים מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים), אֲשֶׁר יַגִּֽיעַ דָּמָם, עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְּךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵֽנוּ, וְעַל פְּדוּת נַפְשֵֽׁנוּ:בָרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

Baruch ata Adonay, Eloheinu melech ha-olam, asher g’alanu v’ga’al et avoteinu miMitzraim, v’higiyanu la-lailah hazeh, le-echol bo matzah umaror. Kein Adonay Eloheinu veilohei avoteinu, yagieinu l’moadim v’leregalim acherim, haba-im likrateinu l’shalom. S’meichim b’vinyan irecha, v’sasim ba-avodeatecha, v’nochal sham min hazevachim umin hapesachim (on Saturday night substitute: min hapesachim umin hazevachim) asher yagia damam al kir mizbachecha l’ratzon, v’nodeh l’cha shir chadash al g’ulateinu v’al pedut nafsheinu. Baruch Ata Adonay, ga’al yisrael.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:

Baruch ata Adonay Eloheinu melech ha-olam borei p’ri hagafen.

​

​

​

​

A.
Eliyahu hanavi, Eliyahu haTishbi, Eliyahu, Eliyahu, Eliyahu ha-Gileadi. Bimheirah v’yamenu yavo, elenu im mashiach ben David.
 
B.
יְיָ זְכָרָֽנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים. יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ, עֹשֵׂה שָּׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. הַשָּׁמַֽיִם שָּׁמַֽיִם לַיְיָ, וְהָאָֽרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה. וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
Adonay z’chareinu y’vareich, y’vareich et beit Yisrael, y’vareich et beit Aharon. Y’vareich yirei Adonay, hak’tanim im hag’dolim. Yosef Adonay aleichem, aleichem v’al b’neichem. B’ruchim atem ladonay, oseh shamayim va-aretz. Hashamayim shamayim ladonay, v’ha-aretz natan livnei adam. Lo ha-meitim y’halelu Yah v’lo kol yordei dumah. Va-anachnu n’vareich Yah, mei-atah v’ad olam. Haleluyah.
 
C.

מָה אָשִׁיב לַיָי, כָּל תַּגְמוּלֽוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַיָי אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּֽוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּֽךָ אֲנִי עַבְדְּךָ, בֶּן אֲמָתֶֽךָ פִּתַּֽחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַּח זֶֽבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַיְיָ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ בְּתוֹכֵֽכִי יְרוּשָׁלָֽיִם הַלְלוּיָהּ.
Mah ashiv ladonay, kol tagm’lohi alai. Kos yeshuot esa uv’sheim Adonay ekra. Nedarai ladonay ashaleim, negdah na l’chol amo. Yakar b’einei Adonay hamavtah la’chasidav. Anah Adonay ki ani avdecha ani avd’cha ben amatecha pitachta ;l’moserai. L”cha ezbach zevach todah uv’sheim Adonay ekra. N’darai ladonay ashaleim, negdah na l’chol amo. B’chatzrto beit Adonay b’tocheichi Yerushalayim, haleluyah.
 

​

​

​

​

A.

הַלְלוּ אֶת יְיָ, כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחֽוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
Hal’lu et Adonay, kol goyim, shabchuhu kol ha-umim. Ki gavar aleinu chasdo, ve-emet Adonay l’olam hal’luyah.
 
הוֹדוּ לַיָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
Hodu ladonay ki tov, ki l’olam chasdo. Yomar na Yisrael, ki l’olam chasdo. Yomru na veit Aharon, ki l’olam chasdo. Yomru na yir’ei Adonay, ki l’olam chasdo.

 

B.
Open for me the gates of righteousness, I will enter and thank the Lord. this is the gateway of the Lord, through it the righteous shall enter.

פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶֽדֶק ,אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּֽׁעַר לַיְיָ, צַדִּיקִים יָבֹֽאוּ בוֹ.
Pitchu li sha’arei tzedek avo vam odeh Yah. Zeh ha-shaar ladonay tzaddik kim yavou vo.

אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה. אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת יְיָ הָֽיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ: מֵאֵת יְיָ הָֽיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
Od’cha ki anitanu vat’hi li lishuah . (2x) Even ma’asu habonim, hay’tah l’rosh pinah. (2) Mei-eit Adonay hay’ta zot Hi nifla’at b’eineinu. (2x) Zeh hayom, asah Adonay nagilah v’nismecha vo. (2x)

אָנָּא יְיָ הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
אָנָּא יְיָ הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָא:
אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָא:
Anah Adonay hoshia na. Anah Adonay hoshia na. Ana Adonai hatzlichah na. Ana Adonai hatzlichah na.
 
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ. בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ. אֵל יְיָ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ. אֵל יְיָ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ. אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ. אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ: הוֹדוּ לַיָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַיָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
Baruch haba b’shem Adonay, beirachnuchem mibeit Adonay. (2x) El Adonay vayaeir lanu, isru chag ba-avotim ad karno hamizbeiach. (2x) Eli ata v’odeka, elohai arrom’mekaka. (2x) Hodu ladonay ki tov, ki l’olam chasdo. (2x)

​

​

​

 
 
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Ki lo naeh, ki lo yaeh.
 
אַדִּיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Adir bimlucha, bachur kahalacha, gedudav yomru lo. (Chorus: L’cha ul’cha, l’cha ki l’cha, l’cha af l’cha, l’cha Adonay hamamlacha. Ki lo naeh, ki lo yaeh.)
 
דָּגוּל בִּמְלוּכָה, הָדוּר כַּהֲלָכָה, וְתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Dagul bimlucha, hadur kahalacha, v’tikav yomru lo. Chorus
 
זַכַּאי בִּמְלוּכָה, חָסִין כַּהֲלָכָה, טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Zakkai bimlucha, chasin kahalacha, tafsirav yomru lo. Chorus.
 
יָחִיד בִּמְלוּכָה, כַּבִּיר כַּהֲלָכָה, לִמּוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Yachid bimlucha, kabir kahalach, limudav yomru lo. Chorus.
 
מוֹשֵׁל בִּמְלוּכָה, נוֹרָא כַּהֲלָכָה, סְבִיבָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Moshel bimlucha, nora kahalach, s’vivav yomru lo. Chorus.
 
עָנָו בִּמְלוּכָה, פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה, צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Anav bimlucha, podeh kahalacha, tzaddikav yomru lo. Chorus
 
קָדּוֹשׁ בִּמְלוּכָה, רַחוּם כַּהֲלָכָה, שִׁנְאַנָּיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Kadosh bimlucha, rachum kahalacha, shinanav yomru lo. Chorus.
 
תַּקִּיף בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה, תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
Takif bimlucha, tomech kahalacha, t’mimav yomru lo. Chorus.
אַדִּיר בִּמְלוּכָה.
Adir bimlucha.

 

 
 
The second song is a prayer for the speedy rebuilding of the Jerusalem Temple, Adir Hu. We list alphabetically various attributes of the Almighty: Adir, Bachur, Gadol, Dagul, etc.
 
אַדִּיר הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב, בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.
Adir hu, Adir hu, yivneh veito b’karov, bimheirah, bimheira, b’yameinu b’karov, El b’nei, El b’nei, b’nei veitcha b’karov.
 
בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב, בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.
Bachur hu, gadol hu, dagul hu, yivneh veito b’karov, etc.
 
הָדוּר הוּא, וָתִיק הוּא, זַכַּאי הוּא, חָסִיד הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב, בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.
Hadur hu, vatik hu, zakkai hu, chassid hu, yivneh veito b’karov, etc.
 
טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא, כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶלֶךְ הוּא, נוֹרָא הוּא, סַגִּיב הוּא, עִזּוּז הוּא, פּוֹדֶה הוּא, צַדִּיק הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב, בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.
Tahor hu, yachid hu, kabir hu, lamud hu, melech hu, nora hu, sagiv hu, izuz hu, podeh hu, tzaddik hu, yivneh veito b’karov, etc.
 
קָדוֹשׁ הוּא, רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב, בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב.
Kadosh hu, rachum hu, Shaddai hu, takif hu, yivneh veito b’karov., etc.

​

 
 
 
Now comes the numbers song. Who knows one? I know one, One is our God in the heavens and the earth.
אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Echad mi yodea? Echad ani yodea. Echad Eloheinu shebashamayim uva-aretz.
 
Who knows two? I know two, two tablets of the law, One God.
שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ? שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵע: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Sh’nayim mi yodea? Sh’nayim ani yodea. Sh’nei luchot habrid. Echad Eloheinu shebashamayim uva-aretz.
 
Three patriarchs, two tablets, and One God.
שְׁלֹשָה מִי יוֹדֵעַ? שְׁלֹשָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Sh’losha mi yodea? Sh’losha ani yodea. Shlosha avot. Sh’nei luchot habrit. Echad eloheinu shebashamayim uva-aretz.
 
Four matriarchs, three patriarchs, two tables, One God.
אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ? אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ: אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Arba mi yodea? Arba anin yodea. Arba imahot, Shlosha avot, Sh’nei luchot habrit, echad Eloheinu....
 
Five books of the Torah.
חֲמִשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? חֲמִשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Chamisha mi yodea? Chamisha ani yodea. Chamisha chumshei Torah....
 
Six orders of the mishnah.
שִׁשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? שִׁשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Shisha mi yodea? Shisha ani yodea. Shisha sidrei Mishnah....
 
Seven days of the week until Shabbat,
שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ? שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Shiva mi yodea? Shiva ani yodea. Shiva y’mei shabata...
 
 
Eight days after the birth of a boy is a briss.
שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ? שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵע: שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Shmonah mi yodea? Shmonah ani yodeal Shmonah y’mei milah...
 
Nine months of pregnancy.
תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ? תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Tisha mi yodea? Tisha ani yodea. Tisha yarchei leida...
 
Ten Commandments
עֲשָׂרָה מִי יוֹדֵעַ? עֲשָׂרָה אֲנִי יוֹדֵעַ: עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Asarah mi yodea? Asarah ani yodea. Asarah dibraya...
 
Eleven stars in Joseph’s dream.
אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Achad asar mi yodea? Achad asar ani yodea. Achad asar kochvaya...
 
Twelve tribes of Israel
שְׁנֵים עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁנֵים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Shneim asar mi yodea? Shneim asar ani yodea. Shneim asar shivtaya.
 
Thirteen attributes of God’s mercy and forgiveness.
שְׁלֹשָה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ ? שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא, שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
Shlosha asar mi yodea? Shlosha asar ani yodea. shlosha asar midaya, shneim asar shivtaya, achad asar kochvaya, asarah dibraya, tisha yarchei leidah, shmonah y’mei milah, shivah y’mei shabbata, shisha sidrei mishnah, chamisha chumshei Torah, arba imahot, shlosha avot, shnei luchot habrit, echad eloheinu shebashamayim uva-aretz.

​

​

​

​

The fourth song is a folk song following a pattern like “The House that Jack Built.”
 
One kid, one kid that my father bought for two zuzim.
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא
דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
Chad gadya, chad gadya, d’zabin abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
 
Along came a cat and ate the kid that father bought for two zuzim....
וְאָתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata shunra v’achlah l’gadya, d’zabin abba bitrei zuzei, chad gadyah , chad gadyah.
 
And then came a dog and bit the cat.....
וְאָתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata chalba v’nashach l’shunra, d’achlah l’gadya, dizabin abba bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.
 
And then came a rod and beat the dog....
וְאָתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata chutra v’hikah l’chalba....
 
Then came fire and burnt the rod....
וְאָתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata nura v’saraf l’chutra...
 
Then came water to extinguish the fire...
וְאָתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata maya v’chavah l’nura....
 
Then an ox came and drank the water...
וְאָתָא תוֹרָא, וְשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata tora, v’shatah l’maya....
 
Along came the Shochet, the slaughterer, and slaughtered the ox.
וְאָתָא הַשׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא,דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata hashochet v’shachat l’tora....
 
Then came the Angel of Death and slaughtered the Shochet.
וְאָתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא,דְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא
V’ata Malakh haMavet v’shachat l’shochet...
 
Then came the Holy One and did in the Angel of Death.
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
V’ata haKadosh baruch hu v’shachat l’Malakh haMavet d’shachat l’shochet, d’shachat l’tora, d’shatah l’maya, d’chavah l’nura, d’saraf l’chutra, d’hika l’chalba, d’nashach l’shunra, d’achal l’gadya. D’zabin abbah bitrei zuzei, chad gadya, chad gadya.

​

​

 
 
We conclude the seder with the words of this song
 
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִֽינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ, כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה, פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.
Chasal siddur Pesach k’hilchato, k’chol mishpato v’chukato. Kaasher zachinu l’sader oto, kein nizkeh la-asoto. Zach shochen m’onah, komeim k’hal adat mi manah. B’karov naheil nitei chanah, peduyim l’tziyon b’rinah.
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָֽיִם:
L’shanah habaah biYerushalayim. (habenuyah).
 
The order of the Passover ritual according to its prescribed laws, statutes and ordinances is done. Just as we merited to participate in the seder this year, so may we have the opportunity to celebrate it in years to come. May God who is pure, dwelling in the heavens, raise an innumerable throng. Speedily return the children of your stock, redeemed, to Zion in Song.
 
Next year in Jerusalem.

​